כשנכנסת בי רוח טובה

פִּתְאוֹם נִכְנֶסֶת בִּי רוּחַ טוֹבָה

וְהַמִּלִּים שֶׁרָצוֹת מְטַפְּסוֹת וְזוֹרְמוֹת

כְּמוֹ נְהַר מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתַי

עַל דַּף נְיָר שֶׁסּוֹפֵג

אֶת הַכְּאֵבִים, הַתְּפִלּוֹת, הָאֲהָבוֹת שֶׁבִּי, הַשִּׂמְחָה וְהַיֵּצֶר

מְאַוִּים פְּנִימִיִּים שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי, וְהִנֵּה הֵם כְּמוֹ מַרְאָה

מְגַלָּה לִי מִי אֲנִי.

כָּךְ חוֹשֶׂפֶת וְנֶחְשֶׂפֶת אֶל עַצְמִי, מְגַלָּה אוֹתִי

טֶפַח וְעוֹד טֶפַח

רְבָדִים פְּנִימִיִּים וּשְׁקֵטִים שֶׁמְּבַקְּשִׁים לָצֵאת מֵהַמַּעֲמַקִּים

לָצֵאת לָאוֹר.

כתיבה אינטואיטיבית

הרב קוק אמר: "על האדם למצוא את עצמו בעצמו", ואין דרך נפלאה יותר להכיר את עצמנו מהכתיבה האינטואיטיבית.

כתיבה אינטואיטיבית נעשית ללא תכנון ומבלי לנסות להשיג משהו באמצעותה. המטרה שלה היא לפני הכל לנקות את המחשבה, לתת למילים מקום על הדף, ובכך לפנות מקום לשקט פנימי. את לא צריכה ידע או ניסיון, רק לתת ליד ולעט לשוט על הנייר, והיתר יקרה מעצמו.

כשאת מאפשרת ליד לרוץ על הדף מבלי לעצור ולתקן, את בעצם מקיימת את בקשתו של הרב קוק להיכנס פנימה. את בונה גשר בין העולם החיצוני, העמוס והרועש, לבין המעמקים השקטים שלך, חלקם אף מושתקים או רדומים, ומבקשים להתעורר.

הכתיבה האינטואיטיבית מסייעת לך לעקוף את הקול הביקורתי שבתוכך, זה שתמיד בודק אם את כותבת "נכון", "יפה" או "הגיוני". ברגע שאת משחררת את הצורך בשלמות, הדף הופך למרחב בטוח לחשוף, להיחשף, לגלות ולהירפא. הוא, כפי שמופיע בשיר, פשוט סופג את המילים, מכיל את הכאבים, התפילות, והשמחות שלך ללא כל שיפוטיות.

מעבר לשקט שהיא מביאה, כתיבה אינטואיטיבית היא כלי עצום לשחרור רגשי ולעיבוד חוויות. לפעמים אנחנו מסתובבות עם עומס בלב שאפילו לא ידענו להעניק לו שם, ורק כשהמילים נשפכות אל הנייר, אנחנו לפתע מבינות על מה אנחנו כואבות, או לחלופין, ממה אנחנו כל כך מתרגשות.

אז איך מתחילים? הלכה למעשה

היופי בכתיבה אינטואיטיבית הוא הפשטות שבה. כל מה שאת צריכה זה מחברת, עט וכמה דקות של שקט.

1. הגדירי זמן: שימי לעצמך טיימר, אפילו ל- 5 או 10 דקות, והבטיחי לעצמך שבזמן הזה היד שלך לא מפסיקה לכתוב.
2. ללא צנזורה: אל תחשבי על תחביר, פסיקים או ניסוח. אם את לא יודעת מה לכתוב, פשוט תכתבי "אני לא יודעת מה לכתוב", עד שהמילים האמיתיות יתחילו לבקוע.
3. הדף כמראה: בדיוק כפי שהשיר מתאר, "וְהִנֵּה הֵם כְּמוֹ מַרְאָה, מְגַלָּה לִי מִי אֲנִי". אפשרי לכתיבה לקחת אותך למקומות לא מוכרים. השתמשי בה כדי לגלות על עצמך דברים חדשים, לתת קול לתחושות שלעתים את מדחיקה (כמו כולנו), ולדלות השראה עמוקה מתוך מעיין הנביעה הפנימי שלך.
4. קבלה באהבה: כשאת מסיימת, קראי את מה שכתבת, אבל בחמלה. בלי לשפוט. התבונני ברבדים הפנימיים שצפו, אלו שביקשו, כפי שכתבתי, "לצאת מהמעמקים, לצאת לאור".

מוזמנת לקחת דף ועט, ופשוט להתחיל לפגוש את עצמך בעצמך.