איפה את ממוקמת בסדר העדיפויות שלך?
אפתח בתרגיל חשיבה: יש לך חמש שניות לחשוב על שלושה אנשים שאת אוהבת. תתחילי. אחת, שתיים, שלוש, ארבע וחמש. מה רשמת? האם כתבת את עצמך? נכון שלא? לפני שמדברים על לאהוב ולכבד את הזולת, ראשית עלייך לאהוב את עצמך.
מי קודם למי?
נשים מתלבטות מי קודם למי בחיים: אני או בעלי? אני או הילדים? אני או ההורים והמשפחה? התשובה היא: אני קודמת לכולם! מה? כן, קראת נכון. כל אדם צריך לאהוב הכי הרבה את עצמו וקודם לכולם, ואחר כך תגיע האהבה לזולת. גם במקורות שלנו יש פסוקים התומכים בגישה זו כגון: "ואהבת לרעך כמוך", "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", "חייך קודמים" ועוד.
את צריכה לאהוב את עצמך בלי שום קשר למקצוע שלך, למראה שלך ולמשפחה שלך. גם כשאת בכלל לא מושלמת, גם כשאת טועה, גם אם מעירים לך וגם אם לא הולך לך כמו שרצית – למרות הכל, עלייך לאהוב את עצמך בלי שום תנאים!
בחני את עצמך
על מנת להבין באמת עד כמה יש בך אהבה עצמית, בחני את עצמך באמצעות השאלות הבאות (מתוך הספר “מדריך לאהבה עצמית” מאת יעל פילוסוף):
- בדירוג 0-10, עד כמה את אוהבת את עצמך?
- האם יש אנשים חשובים ממך בחייך?
- האם את שמה את עצמך במקום הראשון?
- האם את נוטה לשפוט את עצמך או אחרים?
- האם את מוכנה לסלוח לעצמך או לאחרים?
- האם תחושת הערך שלך נובעת ממך או מהסביבה?
שאלות אלו לא נועדו לתת לך ציון, אלא להעלות למודעות שלך ולבחון האם וכמה את באמת אוהבת את עצמך.
אהבה עצמית היא לא אגואיזם
לאהוב את עצמך לפני כולם זה ממש לא אגואיזם או חוסר אכפתיות כלפי הסביבה. ההפך הוא הנכון: ההחלטה לדאוג קודם כל לצרכים שלך היא זו שמאפשרת לך להיות פנויה ונוכחת באמת עבור מי שזקוק לך. ברגע שאת מקפידה למלא את עצמך באהבה, מאגרי הכוח שלך גדושים, ויש לך את היכולת להעניק לאחרים מתוך שמחה ושפע, מבלי להרגיש שאת מקריבה את עצמך.
מנגד, כשהפוקוס שלך מופנה תמיד החוצה והצרכים האישיים שלך נדחקים לתחתית הרשימה, את עלולה לשלם מחיר כבד. הנה כמה דברים שעלולים לקרות כשאת מציבה את הזולת תמיד במרכז:
- התרוקנות שוחקת: מאגרי האנרגיה שלך מידלדלים, ואין מי שיטעין אותם מחדש במקומך.
- תחושת קורבנות: את מעניקה ללא הרף, ומוצאת את עצמך פגועה ומאוכזבת כשלא מוקירים לך תודה על המאמץ.
- ריצוי ותסכול: הניסיון הבלתי פוסק לרצות את הסביבה עלול לייצר תלות, שמתורגמת מהר מאוד לכעסים, תסכול ומרמור.
- מחיר פיזי ונפשי: רגשות שליליים שנאגרים בפנים ואינם מעובדים, עלולים לא פעם להתבטא בגוף עצמו ואף להפוך למחלות, עקב החיבור ההדוק שבין הגוף לנפש.
בסופו של דבר, הזנחה עצמית כזו משדרת החוצה מסר שקוף שאת אינך מספיק חשובה או ראויה למקום הראשון. וכשזה מה שאת מקרינה לסביבה דרך המחשבות וההתנהגות שלך – קשה מאוד לצפות שהיחס של האחרים כלפייך יהיה שונה.
לעזור לאחרים ללא ביטול עצמי
סיפרה לי אישה מקסימה שטיפלתי בה, שהיא מרגישה שהיא כל הזמן מרצה את הסביבה. באחת הפעמים, בתה טסה לחו"ל עם הבעל ונתנה לה לשמור על הנכדים למשך שבוע. שאלתי אותה אם הבת ביקשה את רשותה ובדקה שאין לה באותו שבוע סידורים אחרים, או אולי קנתה לה מתנה כשחזרה לאות הכרת הטוב? היא השיבה שלא. הבת פשוט הציבה עובדה, כי מבחינתה זה ברור מאליו שסבתא צריכה לשמור על הנכדים שלה.
לעומת זאת, כאשר אישה עוזרת לאחרים תוך שמירה על גבולות ברורים שלא מבטלים את הצרכים והרצונות שלה – זו אהבה עצמית!
ולסיום, תרגיל קטן
מצאי אדם שפגע בך בעבר ועדיין לא סלחת לו. כתבי לו מכתב עם כל הרגשות הטעונים שצברת. קראי את המכתב מספר פעמים עד לרגיעה, אחר כך אמרי בקול רם: "אני סולחת לך". לאחר מכן תוכלי לקרוע את המכתב.
שנזכה למחול ולסלוח
באלול ובכל השנה
"המצא לנו מחילה בשעת הנעילה"
