מהאותיות שבראו עולמות ועד לאות הייחודית שהיא את
בראשית לתורה ברא הקדוש ברוך הוא את האותיות. בכל צירוף של אותיות נוצרת מילה, "תיבה" שמכילה בתוכה אור אלוקי. התורה כתובה באותיות לשון הקודש, שפה המְעַבֶּרֶת בשורשה סודות עמוקים אודות הבורא והנברא עם משמעויות פנימיות רבדים על־גבי רבדים במרחבי החיים.
מהי תיבה, ומה האמיתות המסתתרות בתוכה?
תיבה היא גוף ומבנה, וכן כלי קיבול לאחסון, להגנה, או להעברת תוכן. המילה תיבה מורכבת מאותיות בית ה', מילה המורכבת מצירופי אותיות, והיא גם תיבת ארון הקודש לספר התורה. 'תיבת נח' דאז, הגנה מפני מבול של גשמים. 'תיבת נח' של היום, מפרשים חכמי הסוד, זהו הלימוד ספר הזוהר העוסק בפנימיות התורה וסודות הבריאה בחכמת הנסתר. נֹחַ בשׂיכול אותיות ח"ן, ראשי תיבות ח'כמת נ'סתר.
מפרש הרמח״ל, הלומד בו, כמו מוגן בתיבה המגינה עליו מפני מבול גשמי של שפע, בו הכל מצוי ואין מיצוי, ממנו נובע בלבול בעולם החומר השקרי. כשהדעת שבויה בגשמיות, נוצר נתק בין הדעת ללב. לב הוא רגש, כשמתנתקים מהרגש, מאבדים את הלב, את הכיוון, את הצפון ואיתו את המצפון. אותיות לב מתהפכות, נוצר מבול ובבל הבא ממידה יתרה של שפע בלי כלי וגבול. מפרש הרד"ק, "בא בל, כלומר בא להם הבלבול מן השמים".
אין לך אדם שאין לו סערות, טלטלות ובלבולים. המפתח למוסס מצבים שליליים בחיים מצוי בתיבות הדיבור, באותיות התורה והתפילה, כפירוש הבעש״ט. בעצם לימוד פנימיות התורה נפתחים מעיינות החכמה, ואיתם מתעוררת הנשמה.
קדש את לשונך
למילים יש השפעה, לטוב ולמוטב, לא רק עליך, אלא גם על הסביבה כולה. "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה", מפרש רש"י: "צֹהַר. יש אומרים חלון ויש אומרים אבן טובה". לחלון אין אור משל עצמו, אלא דרכו נכנס אור השמש, וכשאין אור, אינו מאיר. לעומתו אבן טובה, אפילו כשאין אור מבחוץ, היא מאירה מעצמה. כך יש אנשים אשר מושפעים מהחוץ, כמו חלון, שאין בו כח להאיר מעצמו אלא הוא מכניס את האור או החושך שנמצא בחוץ. כשיש אור בחוץ, הם מרגישים מוארים, וכשחשוך בחוץ והסביבה איננה מאירה עליהם, אז נפשם מרירה ודיבורם נעשה חשוך. לעומת זאת, יש אנשים מאירים אור יקרות הנובע ממקור פנימי. מאירים מעצמם לעולם כמו אבן טובה המאירה מעצמה בכל מצב – בחושך ובאור – כל צרה הופכת לצֹהַר. הכל תלוי בדיבור ובסיפור שאנחנו מספרים – בעיקר לעצמנו.
דיבור משתלשל ממחשבה
כ"ב אותיות המחשבה יוצאות לאור בדיבור. דיבור בשיכול אותיות י' דָּר בּוֹ. מחשבה בהיפוך אותיות חֲשֹׁב מה, חַשֵּׁב מה מפרש הבעש״ט. מחשבת ה' דרה במחשבה ויוצאת לאור דרך הפה. חשב לפני שאתה מדבר. מבו"ל ראשי תיבות מ'וות ו'חיים ב'יד ל'שון.
עוצמת האור לפי איכות מידות התיבה
נֹחַ מקבל מידות מדויקות לבניית התיבה. 'מידות' אינן רק יחידות מדידה, הן גם תכונות אופי באדם. לכל מידה [תכונה] יש שני צדדים, "זֶה לְעֻמַּת זֶה" – צד מזוכך וצד בהמי גס. נח לקח "מִן הַבְּהֵמָה… שְׁנַיִם שְׁנַיִם…". הַבְּהֵמָה מייצגת את 'הנפש הבהמית'.האדם צריך לעבוד על תכונותיו הבהמיות, להכניס אותן לתיבה מזוככת של מחשבה ודיבור למעשה לפחות ארבעים יום עד שיזדכך.
לשון הקודש במידות התיבה
"תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ". הגימטריא של מידות התיבה מצפינה במידותיה את לשון הקודש. "שְׁלשׁ מֵאוֹת" היא האות שי"ן, "חֲמִשִּׁים" היא האות נו"ן, "שְׁלשִׁים" היא האות למ"ד. ש־נ־ל, בשׂיכול אותיות לשן – לשון בכתיב חסר.
העולם נברא באותיות לשון הקודש אשר בראו את הימים בשבוע, החודשים בשנה, הכוכבים, המזלות והיסודות. "המליך אות נ' וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם ומרחשוון בשנה". [ספר יצירה] אותיות דל״ת נו״ן בראו את מזל עקרב בחודש חשוון. דל"ת בראה את כוכב מאדים – יסוד האש שמשפיע על מזל טלה ועקרב. נו"ן בראה את מזל עקרב בחודש חשוון – יסוד המים. נו"ן בארמית זה דגים ["נוני ימא"] מסמלים שפע, רבייה ופריון.
צירוף אותיות 'דן', מלשון דין בחודש חשוון. מים מסמלים את מידת החסד והאהבה: עולם הרגשות והלב. אש מסמלת את מידת הדין והגבורות: אש הגאווה. יחד הם מים סוערים, גועשים ורוחשים כשמו של "מרחשוון", שמקורו בשפה האכדית, מלשון "רחש" ו"מרחש", שפירושו מבוע מים סוערים. אש ומים ניגודים הדרים בכפיפה אחת: דינים וחסדים, נסתר וגלוי, אפל ומואר.
אות נו"ן אפשר לקרוא גם מן הסוף להתחלה, וגם משמאל לימין. ימין הוא בחינת חסד, ושמאל בחינת דין. לרמז שהכל עניין של נקודת מבט, מהיכן אדם מנהיג את עולמו, מחסד או מדין. העיקר הוא הלב, שהוא בבחינת האות 'ו״ו' העומדת בלב המילה "נ-ו-ן" ו״ו החיבור לחבר בין הפכים.
מזל עקרב
האות הראשונה במילה עקרב היא עי"ן, ואחריה אותיות קְרָב מלשון מלחמה, לעומת קִרְבָה הכל עניין של בחירה. 'עין' היא איבר הראייה: 'עין טובה' בכוחה לקרב, 'עין צרה' מוציאה לקְרָב על כל צר או אויב. ומזווית נוספת, על המילה עקרב, אות ראשונה ע׳ ואות אחרונה ב׳ – מרמזות על שם בן ע"ב שמות קודש שעוטף ומכתר את אותיות 'קר'. קור עוצר ומשמר דברים, אדם מת הוא קר, אין בו חיים. ע"ב שמות קודש בכוחם לסלק את הקור והמוות מחיינו.
מַר־חֵשְוָן הוא החודש השמיני למניין החודשים מחודש ניסן. שְׁמֹנָה בהיפוך אותיות הוא נשמה, אותיות מנשה, השבט השייך לחודש חשוון. 'מר' בהיפוך אותיות 'רם', מלשון מרומם, לעומת זאת, רם, יכול להיות גם מתנשא. 'חטא היוהרה' היה אחד מחטאי דור המבול.
התורה נכתבה לכל הדורות – כל איש ישראלי הוא אות בספר תורה.
כל אדם הוא כמו אות בתוך תיבת מילה, החוברת לחברתה. רק בחיבור בין אותיות למילה מתקבלת מהות ומשמעות ייחודית, אחרת, האחת ללא השנייה לא תוכל לבטא את ייחודה. כך גם נראה חיבורים שונים בין אנשים בכל פעם נוצרת רקמה חדשה במשפחה או בחברה עם מהות ומשמעות ייחודית.
כל אחד יקר וחשוב במידה שווה, גדול או קטן, עשיר או עני, גיבור או חלש. כל אחד מישראל הוא אות בספר תורה, כפי הרמז שישראל הוא ראשי תיבות יש שישים ריבוא אותיות לתורה. וידוע שאפילו אם אות אחת חסרה, סדוקה או מוכתמת, אזי ספר התורה פסול.
״בשבילי נברא העולם" אמרו חז״ל, ללמד על חשיבותו העצומה וערכו הייחודי של כל אדם ואדם.
נקודה טובה למחשבה.
