להרים את הגלילה
בכל שבת אנו מגביהים את ספר התורה, אבל מה עם מגילת החיים שלנו? מסע של התבוננות מאריה עילאי ועד קפיצתו של נחשון, שמזכיר לנו כיצד להפוך אמונה לביטחון שלם דווקא ברגעי משבר.
בכל שבת, לאחר קריאת התורה, מגביהים את ספר התורה וגוללים אותו. אולי גם את "מגילת החיים" שלנו כדאי לקרוא כך: לא להישאר רק בגילוי הארעי והשטחי, אלא להפוך אותה, להתבונן בה לעומק, ולשאול את עצמנו מה הקב"ה מבקש לגלות לי כעת?
שאגתו של האריה מבית העליונים
יצור מסתורי הקרוי "אריה דבי עילאי", אריה מבית העליונים, מופיע בגמרא במסכת חולין. אודות אותו אריה עצום ממדים מסופר, כי פעם הקניט קיסר רומי את ר' יהושע בן חנניה כשאמר על הפסוק "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא", שאלוקים בדימוי אריה, חלילה, אינו מראה חוזק.
השיב לו ר' יהושע שאין הכוונה לאריה רגיל, והתפלל לקב"ה שיזמן לו את האריה דבי עילאי. כשהגיע האריה לרומי ושאג, נפל פחד עצום: הנשים הפילו ולדותיהן, שיניהם של כל אנשי רומי נשרו, וכל והאריה חזר למקומו.
בחודש אלול, כש"אריה שאג מי לא ירא", אומר דוד המלך בתהילים (קל"ה): "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים". כוחו של דוד לצאת למלחמות נבע בדיוק מהמקום הזה – מהידיעה הברורה של כוחו של השם יתברך.
ממדרגת אמונה למדרגת ביטחון
בסופו של דבר, הכול עניין של תפיסה והתבוננות. דרגת הביטחון גבוהה מדרגת האמונה, שכן ביטחון משמעותו שלמות מוחלטת. להבין שכל המאורעות שקורים לך ומסביבך הם בהשגחה פרטית מדויקת, ואל לך להאשים בשר ודם במה שעובר עליך.

כמאמר ר' רפאל מברשיד, תלמידו של ר' פינחס מקוריץ: הכול מהשם יתברך.
כדי לדעת שהכול מהשם יתברך, צריך לבקש מהשם יתברך.
וגם כדי לבקש מהשם יתברך – גם זה מהשם יתברך.
ואיך נדע שזה מהשם יתברך? גם זה מהשם יתברך.
קפיצה אל תוך מים סוערים
העבודה שלנו היא לחקוק ולהשריש בנפשנו את היסוד הזה, שאין עוד מלבדו, דווקא בזמנים שיש התגברות של "קוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים". דווקא בשטף מים רבים של בלבול, כשאת זועקת: "אבי שבשמים, אני לא אפסיק את ההשתדלות שלי לעשות רצונך, אני חבוקה ודבוקה בך!" – זוהי קפיצה לים סוער כנחשון בן עמינדב, שהיה הראשון לקפוץ למי הים במנוסת עם ישראל ממצרים.

הקפיצה הזו מזעזעת את כל הסיטרא אחרא (הכוחות השליליים). דווקא כשיש מצב של חושך על פני תהום, נבקעים כל ימות שבעולם ונבקעות כל החומות שבעולם. משום שמחשבה כזו וכל דיבור כזה מזעזעים את כל העולמות, ועל ידם אנו זוכים להתקרבות ולחביבות גדולה בשמיים.
עד החודש הבא,
אל תפסיקי לגלול את החיים,
רק תיזכרי להרים את המבט






















