כָּל שָׁנָה בְּפִתְחָהּ מְעִירָה בִּי דְּחָפִים
מִקִּצָּהּ אוֹתִי מִשֵּׁנָה אֶל הִתְעוֹרְרוּת נִרְגֶּשֶׁת
מוּדָעוּת עֲמֻקָּה וּפוֹעֶמֶת
מַרְחִיבָה אֶת נְשִׁימָתִי
קוֹבַעַת אֶת גֹּדֶל פְּסִיעוֹתַי אֶל עֵבֶר הַמָּחָר.
מָה שֶׁשָּׁנָה חֲדָשָׁה עוֹשָׂה בִּי,
כְּאִלּוּ מְבַדֶּרֶת אֶת שְׂעָרִי בְּרוּחַ
וְשׁוֹטֶפֶת אוֹתִי תַּחַת מַפָּל שֶׁל רַעֲנַנּוּת וּתְחִיָּה.
כָּל מָה שֶׁהָיָה כְּאִלּוּ הִתְכַּוְנֵן לָרֶגַע הַזֶּה,
לָרֶגַע הַקָּט בּוֹ פּוֹרֶצֶת שָׁנָה חֲדָשָׁה,
הַכֹּל מִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ, מְתֻזְמָן וּמוּכָן,
וְהִנֵּה שָׁנָה חֲדָשָׁה בַּפֶּתַח,
בְּהֶמְשֵׁכִיּוּת הַרְמוֹנִית עִם שֶׁהָיָה
בִּזְרִימָה אֶל שֶׁיִּהְיֶה
עִם הַכּוֹחַ הַמִּתְפָּרֵץ הַזֶּה.
יֵשׁ לִי תְּחוּשָׁה שֶׁהַשָּׁנָה שֶׁתִּהְיֶה
הִיא שָׁנָה שֶׁרָאוּי לְבָרֵךְ
אָז לִקְרַאת הַשָּׁנָה שֶׁבָּאָה אֵלַי לְטוֹבָה
אֶתְהַדֵּר בְּכָל אוֹרִי
וּמִתּוֹךְ עֹמֶק נִשְׁמָתִי
אוֹדֶה לָהּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה.
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְתָּ
אֲנִי יוֹדַעַת
שֶׁהֵבֵאתָ לִי מַתָּנוֹת יְקָרוֹת מִפָּז
אֶשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת רְאוּיָה לְךָ
וּמָה שֶׁתַּעֲשִׂי בִּי יִהְיֶה מְבֹרָךְ.
תרגיל כתיבה אינטואיטיבית: "להתאדר באורי"

תרגיל זה מיועד לרגעים של מעבר: ראש השנה, יום הולדת, התחלה של פרויקט חדש, לימודים או אפילו סתם בוקר שמרגיש כמו התחלה חדשה.
מטרת התרגיל: לזהות את הדחפים שההתחלה מעוררת בנו, לחבר אותם לגוף ולנשימה, ולכתוב מתוך עמדה של קבלה והודיה מראש.
שלב 1: (5 דקות)
- עצמי עיניים לדקה אחת. קחי שלוש נשימות עמוקות מאוד. נסי להרגיש איך כל נשימה "מרחיבה את הריאות" ומפנה מקום פנימי.
- דמייני את המפל שהשיר מדבר עליו שוטף אותך. איזו תחושה הוא מעיר בך? קור? חום? עקצוץ של אנרגיה?
- פתחי את המחברת וכתבי באינטואיטיביות, בלי לעצור, את התחושה הפיזית של הנשימה ושל המפל הדמיוני. השתמשי במילים תחושתיות (רעננות, זרימה, פעימה, קושי, הרפיה).
שלב 2: (10 דקות)
התבונני בשנה (או בתקופה) שבפתח.
- הפסיעות הגדולות: מהו הדבר הגדול, הדחף העמוק ביותר שמתעורר בך כשאת חושבת על ההתחלה הזו? מהי הפסגה שאת רוצה להגיע אליה?
- הפסיעות הקטנות: כדי להגיע לשם, איזו פסיעה קטנה, יומיומית ומדויקת את צריכה לקבוע לעצמך? פסיעה שאת יכולה להתחייב אליה כבר מחר בבוקר.
- תארי בפירוט את שתי הפסיעות הללו על הכתב. איך נראית הפסיעה הגדולה ואיך נראית הפסיעה הקטנה (למשל: "הפסיעה הגדולה היא לכתוב ספר. הפסיעה הקטנה היא לכתוב פסקה אחת בכל בוקר עם הקפה").
שלב 3: (10 דקות)
- השיר אומר: "אֶתְהַדֵּר בְּכָל אוֹרִי". כשאת חושבת על השנה החדשה, איזה אור שלך את רוצה להוציא לעולם? איזו תכונה, כישרון או איכות שלך את רוצה ללבוש כמו בגד חג?
- כיתבי מכתב הודיה לשנה החדשה (בזמן עבר): כתבי פסקה קצרה שמתחילה במילים: "שנה יקרה, אני מודה לך על כל המתנות שהבאת לי, ובמיוחד על…"
- כתבי על המתנות כאילו הן כבר קרו (למשל: "תודה על השקט שמצאתי", "תודה על האומץ שהיה לי לפסוע").
- סיימי את המכתב בהתחייבות האישית שלך מהשיר: "אשתדל להיות ראוי/ה לך".
שלב 4: (5 דקות)
קראי את כל מה שכתבת ברצף. מרקרי או הקיפי בעיגול משפט אחד או שניים שמרגישים לך הכי "פועמים" ואמיתיים עבורך ברגע זה. המשפטים האלה הם הצידה לדרך שלך לשנה החדשה.
בהצלחה!

























