הזדמנות אחרונה לתשפ"ו
בבוקר אלולי קסום אני יושבת ליד כוס קפה חמה לאחר התפילה, כותבת את המאמר למגזין ביום האחרון להגשתו ומתפללת מעומק הלב לסייעתא דשמיא.
פתאום נשמע צלצול טלפון ממספר לא מזוהה. "הזדמנות אחרונה", אומר הקול מעבר לקו, והשיחה מתנתקת. זו הייתה בסך הכל תזכורת למכירת סוף עונה, אבל כשחזרתי לשולחן הכתיבה הלב נעצר. הרי זה עתה התפללתי לה', והוא שלח לי תזכורת מדויקת: כל מה שאדם שומע בעולם הזה, מכוון עבורו משמים.
בסיילים של סוף עונה אנחנו מפעילות כוחות רבים, מנקות מדפים וממלאות את הארונות בבגדים לעונה הבאה. ומה איתנו? אמאל'ה, הזדמנות אחרונה לתשפ"ו! זה הזמן לנקות את המדפים הפנימיים ולהכין את הלב לקראת שנת תשפ"ז הממשמשת ובאה.
ניקוי מדפים פנימי: התשתית ללב נקי ושמח
לכל אחת מאיתנו יש בלב מחסן קטן שבו נאספו לאורך השנה פגיעות, אכזבות, הקפדות ורגעים של שחיקה מול הבעל או הילדים. בבניית בית יהודי, הלב של האמא הוא התשתית של הבית כולו.
זימון שפע לא יכול להיעשות כשהתשתית עמוסה בכעסים או במשקעים שקטים. במצב כזה קשה לייצר את האווירה החמה והטהורה שאנחנו שואפות אליה. כדי שהבית שלנו יתחיל את השנה ממקום של השלמה, וכדי שלא נגרור מטענים ישנים אל תוך העתיד, אני ממליצה על שתי פעולות מעשיות:
- פורקן: שבי עם דף ועט, וכתבי את כל מה שהכביד עלייך השנה. הכעס על המילה שנאמרה, האכזבה מציפייה שלא התממשה בזוגיות, או התסכול היומיומי בחינוך הילדים. הנייר סופג הכל. כשאנחנו מוציאות את הדברים אל הכתב, אנחנו מונעות מהם להפוך למטען שעלול לפגוע בשלום הבית ברגע הלא נכון.
- שחרור: ברגע שסיימת לכתוב והרגשת שרוקנת את הלב, השמידי את הדף באמצעות קריעה, שריפה או הטבעה. הפעולה הזו היא החלטה מעשית: את בוחרת לסלוח, למחוק את העבר ולא לתת למשקעים האלו לעמוד כחומה בפני השפע האלוקי. כשהלב שלך נקי וסולח, הבית כולו מואר ומוכן לשנה חדשה.
כוחה של איגרת ברכה
כעת, שבי בנחת וכתבי איגרת ברכה לשנה החדשה. התפרעי, אל תחסכי במילים, מותר לבקש הכל מאבא שבשמיים! לבסוף, כתבי משהו קטן ומתוק לבעל ולכל אחד מהילדים. למילים הכתובות יש כוח עצום והן משנות מציאות של ממש. את איגרת הברכה שמרי. בשנה הבאה, תופתעי לגלות כמה מהברכות שלך התגשמו.
ברכות של הרגע האחרון
ברגעי השנה האחרונים, כשדלת תשפ"ו עומדת להיסגר ודלת תשפ"ז עומדת להיפתח, השחילי פנימה עוד כמה מעשים קטנים וטובים: הארת פנים, בלימת פה ברגע של כעס, או אפילו פרק תהילים אחד. אל תפספסי אף הזדמנות נפלאה שנמצאת בהישג ידך. החודש האחרון של השנה הוא ההזדמנות האחרונה בהחלט להשפיע על האופן שבו תיראה השנה החדשה שלך. זו הזדמנות שאת לא רוצה לפספס.
פתיחת שער של אור
בהדלקת הנרות הראשונה של השנה, הרגע שבו את יוצקת את היסודות הרוחניים לבית כולו לשנה הקרובה, ראי את עצמך נקייה ומזמינה שפע. התרכזי ברגע הקסום של סגירת שער ישן, שבו את משאירה מאחור את החיכוכים, אי-ההבנות ורגעי השחיקה, ופתיחת שער חדש וטהור. דמייני איך הכל מתמלא באור אלוקי זך שחודר אל בין קירות הבית, מאיר את הזוגיות, עוטף את הילדים בשלווה ומבסס את שלום הבית שלכם. מתוך המקום המואר הזה, כאם וכרעיה שהיא עמוד התווך של המשפחה, אמרי בפה סימנים טובים לשנת תשפ"ז:
- תהא שנת פגישות זוהרות (לשידוכים)
- תהא שנת פדיון זכור (לישועה)
- תהא שנת פדות זריזה (לגאולה)
- תהא שנת פרנסה זורמת (לרווחה)
ועוד כיד הדמיון הטובה עליך…
לסיום
כשאנחנו מרוקנות את המדפים הישנים אנחנו לא נשארות בידיים ריקות, אנחנו פשוט מפנות מקום לשפע חדש, נקי וטוב הרבה יותר. כשהמדפים הפנימיים שלנו משוחררים מהמשקעים, מהכעסים ומהאכזבות של השנה החולפת, אנחנו יוצרות בתוך הבית היהודי שלנו מרחב פנוי להכניס אליו את הקולקציה החדשה: שלום בית אמיתי, סבלנות לילדים, עין טובה, חום ושמחה. ועכשיו, כשהלב פתוח והמדפים נקיים ומוכנים, כל מה שנותר הוא לתת לברכות של שנת תשפ"ז למלא את הבית שלנו מחדש. זהו זימון שפע טהור ומדויק, כזה שפועל בכל פעם מחדש.
שנזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת בכל!
