קופסאות שימורים של שמחה
החסידים עמדו צפופים בסוכה, השירה והזמרה הרקיעו שחקים, בראש השולחן ישב ה"אמרי חיים" מעודד את השמחה ומזרים בציבור זרמים של התרוממות נפש ודבקות נוראה. היתה זו שמחת בית השואבה. ואז הפסיק הרבי ללא הודעה מוקדמת את השירה, החסידים כרו את אוזנם שמעו ונדהמו… הרבי שאל: "האם משהו יודע היכן ניתן להשיג קופסאות שימורים?" החסידים נדהמו, לא הבינו את פשר הבקשה ואז אמר הרבי: "הן קרבים ימי החורף, ימים של שגרה, ימים קרירים. מחובתנו בעת הזאת לוודא כי שמחתנו האדירה תימשך לעד ולא תיפסק. לכן ביקשתי קופסאות שימורים 'לאחסן' בהם את השמחה המרובה כדי שבבוא העת, כשיגיעו ימים אפרוריים יותר, ימים של שגרה בנאליים נוכל לקחת מהם שמחה תמידית וכוחות נצח.“
העבר אַיִן, העתיד עֲדַיִן – לחיות את ההווה
אז זהו, עברנו את ראש השנה, יום כיפור וסוכות ואנו מתחילים את ימי השגרה הבאה עלינו לטובה. למדתי בחיים כמה צריך ללמוד להנות מכל תקופה בחיים, להסתכל על ה"היום" ולחיות אותו בצורה המיטבית, לא להתבוסס בעבר כי "העבר אין", לא לדאוג מהעתיד מה יהיה כי "העתיד עדיין", אלא לחיות את ה"היום", שכן יש לי אותו ביד, הוא עכשווי, חי ונושם. וכמו כל אמא יהודיה, מודה על העבר ומבקשת על העתיד, שמחה בהווה ומודה לד' על כל פיסה של חיים.
לכל זמן ועת: המעלות הנסתרות של השגרה
מכירות את האמהות לילדים קטנים המשתוקקות שיגדלו כבר? את ההורים למתבגרים שכבר רוצים לראות את ילדיהם מתחת לחופה ואף פעם לא מרוצים מההווה? באופן דומה, יש אנשים שבמהלך החורף מחכים לקיץ ובמהלך הקיץ מחכים לחורף במקום לראות את המעלות שיש בכל תקופה.
לפני תחילת השנה התקשרה מורה אחת והתלוננה על החופש הגדול שחמק לה מבין האצבעות, ו"אוף, אין לי כח לחזור, ולמה דברים טובים נעלמים כל כך מהר…?" הערתי לה שצריך להודות על כל תקופה ועל כל זמן, כי בכל דבר יש את המעלות שלו "ולכל זמן ועת תחת השמיים" כמו שאומר שלמה המלך, ואיך נעריך את החופש אם לא נעבוד קשה בתקופת העמל?
לא בכדי אמר שלמה "מתוקה שנת העובד", כי אם הוא ישן תדיר מה ההנאה שתהיה לו בשנתו התמידית? אין כאן את הכמיהה, את הגעגוע, מתוך החושך נראה האור. ברוך ד', אין לנו ימים של חושך. כל ימינו הם מכוונים ומתוזמנים משמיים וכידוע הכל לטובתינו וחלק משליחותנו בעולם הזה, ונודה לו על השגרה כמו שאנו מודים על החגים, על העבודה ועל החופש, על הקיץ הלוהט ועל החורף הקריר, ונשכיל לראות בכל תקופה את ייחודיותה ואת יופיה, נהנה מההווה מהכאן ועכשיו.
טיפות של רחמים: שיר של הודיה
לסיום, רציתי לשתף אתכן בשיר "מורתי" שכתבתי לקראת ימי הסתיו והחורף ימים של גשם ורוחות, לקראת השגרה הברוכה:
מורתי
ריבונו של עולם,
רציתי לומר לך תודה
על מבחנים שהספקתי לבדוק
הערה ששמעתי והצלחתי לשתוק
שיש בכלל לימודים במדינה שלנו
(מי יודע מה יהיה בעוד רגע…)
שיש את מי ללמד ומהיכן ללמד
(ספרים רבי תוכן, מאירי עיניים…)
מכינה שיעורים מעניינים, עליהם שוקדת
לא צרודה, לא חולה… מתפקדת!!!
ובחודש חשוון בו מתחילים הגשמים
ד' מטפטף עלינו טיפות של רחמים
מרווה את שדות ליבנו ומפזר טל של תחיה
שנאכל ונשתה לרוויה
כל טיפה וטיפה
בחסד אלוקי מצופה
נעה במסלולה
לא נכנסת למסלול לא לה
וכשהיא יורדת לעולם מביאה חיים לכולם!
נודה על ימים של שגרה נסמוך עליו, נודה לו על כל פועליו, וניזכור תמיד שכל זה לא מובן מאליו!!
