עת לעשות – השיטפון בנפאל

להרים את הגלילה – מה הבורא מנסה למסור לנו דרך אסון השיטפון בנפאל, ואיך זה קשור ליום הדין?

מסה אדירה של קרח וסלעים קרסה בפתאומיות מפסגות הרי ההימלאיה העוצמתיים אל תוך הנהר שבעמק. הקריסה המהירה והבלתי נתפסת הובילה לעלייתו המיידית של הנהר על גדותיו, וכך נוצרו שיטפונות הרסניים ואלימים משני צידי הגבול. האסון הכבד גבה את חייהם של מאות בני אדם, הותיר אלפי פצועים ונעדרים, וביניהם גם מספר יהודים שמצאו עצמם בלב התופת. האזור שנפגע, על גבול נפאל וטיבט, איננו סתם עוד חבל ארץ; זהו חבל ארץ היסטורי, המלא וגדוש במנזרים, במקדשים, ובאתרי עלייה לרגל של דתות המזרח. בתוך דקות ספורות, השיטפונות העזים שטפו ושברו את כל הפסלים, מחקו את מקומות הפולחן, והותירו אחריהם חורבן. וכפי שתיאר זאת היטב עיתונאי שדיווח ממקום האסון: "זה היה צונאמי מן השמיים".

אך מעבר לטרגדיה האנושית, נשאלת השאלה: מהו המסר של הבורא, שמטלטל כך את כל העולם? הרי אין מקרה בעולם, וכל מאורע נועד לעורר אותנו. התקופה שבה אנו נמצאים כעת היא יום הדין שלפני הגאולה השלמה. הבורא מבקש לנקות את העולם מעבודה זרה, לנער את האנושות מתרדמתה, ולהחזיר את בני האדם אל דרך האמת ואל ההכרה הברורה בקול היחיד והמיוחד, השם יתברך.

האליל המודרני: כשהאגו הופך למרכז העולם

חשוב להבין שלעבודה זרה יש ביטויים רבים ומגוונים. היא אינה מסתכמת רק בהשתחוויה לפסלי עץ ואבן. בימינו, העבודה הזרה המרכזית היא עבודת האגו. במצב זה, כל החיים סובבים סביב ציר ה"אני". זה כולל את ההצלחות שלי, השליטה שלי במצב, התדמית שאני משדרת כלפי חוץ, והכבוד שאני דורשת לקבל. כשה"אני" תופס מקום כה מרכזי, הוא הופך להיות האליל שאותו אני משרתת ביומיום.

איך נראה אדם שהאגו מנהל אותו?

המחשבות של האדם המנוהל על ידי האגו צבועות תמיד בצבעי האינטרס האישי. הנה מספר דוגמאות לכך:

• "אני עוזרת לזולת, כדי שידעו ויעריכו שאני אדם טוב"
• "אני מתווכחת בלהט, רק כדי לנצח ולהוכיח שאני צודקת, ולא כדי לברר באמת מהי האמת"
• "כשאני מצליחה, הערך העצמי שלי עולה ומרקיע שחקים, וכשאני נכשלת, הערך שלי נרמס ויורד לתהומות"

יתרה מכך, האגו גורם לי לחיות במגננה מתמדת. אם מישהו מעביר עליי ביקורת, אני מיד מרגישה שהוא תקף אותי אישית. האגו גם מספר לי סיפורים שקריים על הזולת. הוא משכנע אותי שלאדם אחר יש כוח עצמאי להרע לי או להיטיב איתי. בכך אני בעצם עושה מהזולת "אלוה" קטן, ושוכחת שכל כוחו ניתן לו מאת הבורא בלבד.

עבודת ראש השנה: סוד ההמלכה והביטול העצמי

זוהי בדיוק מהות העבודה הרוחנית שלנו בראש השנה, יום הדין. תפקידנו הוא להמליך את הקדוש ברוך הוא על כל איבר ואיבר בגופנו, ועל כל חלקיק בנפשנו. עלינו להמליך אותו על כל העולם כולו כפי שאנו מתפללים: "וידע כל פעול כי אתה פעלתו". אך לפני שנתקן את העולם, ראשית כל על האדם להמליך את הבורא על עצמו. המשמעות היא לשעבד ולבטל את כל כוחות הנפש, הרצונות והדחפים להשם יתברך.

עיקר עבודת היום הקדוש הזה הוא לחדש את הדבקות ואת הברית העמוקה עם הבורא. כיצד עושים זאת? על ידי כך שיהודי מבטל את עצמו, משיל מעליו את גאוותו, ולא נותן שום כוח עצמאי, לא לעצמו ולא לזולת. הוא מבין שרק השם הוא מקור הברכה, הכוח והחיים. מחשבה טהורה זו של ביטול מוחלט, פועלת רבות בשמיים ומבטלת מעלינו את כל הדינים הקשים. כשאדם מגיע להכרה האמיתית והפנימית שאין עוד מלבדו, נפתח בפניו פתח לגאולה פרטית וכללית.

לקראת הגאולה: ניפוץ הפסלים

השיטפון בנפאל לא התרחש בחלל ריק. אסון הטבע בא להזכיר לכולנו שההכנה האמיתית לגאולה דורשת מאיתנו את ניפוץ כל הפסלים, גם אלו הפיזיים שעליהם אנו שומעים בחדשות, אך בעיקר את הפסלים הווירטואליים שבנינו סביבנו ובתוך תוכנו. בימים קדושים ונוראים אלה, הרימי את הגלילה, הסיטי את המסכים, והסתכלי פנימה אל תוך נבכי נשמתך. שאלי את עצמך בכנות: האם האגו, הכבוד והרצון בשליטה הם אלו שמנהלים אותי, או שמא אור האמונה התמימה והענווה מול הבורא?

כפי שביקש מאיתנו בורא עולם בראש השנה: "אמרו לפניי מלכויות כדי שתמליכוני עליכם". כשנשכיל לנפץ את אלילי האגו ולהמליך את השם באמת, נזכה כולנו לשנה טובה, מתוקה, ושנת גאולה וישועה.

כשאדם מגיע להכרה האמיתית והפנימית שאין עוד מלבדו,

נפתח בפניו פתח לגאולה פרטית וכללית